ראשית אפתח בנקודה למחשבה: עובדה היא שאורך חיי כל תא בגוף האדם הוא מוגבל ותאי הגוף מתחלפים (מתים ונוצרים חדשים במקומם) בממוצע כל 11 חודשים. אם כך, מחלה צריכה להתקיים בגוף לכל היותר בפרק זמן זה ולא יותר ובטח שלא להחמיר. לדוגמא כיב קיבה, פצע בתאי הקיבה, לאחר תקופה שתאי הקיבה מתים ומופרשים מהגוף ותאים חדשים נוצרים, הפצע כביכול היה אמור להירפא מעצמו ולהיעלם עם נשירת התאים הפגועים. אם כן, מדוע המחלה נשארת בגוף על אף ההתחדשות הטבעית שלו?
עפ"י דר' אדוארד באך, רופא שחי בשנות ה-30 באנגליה, ומפתח שיטת הטיפול בפרחי באך, למצב הנפשי תפקיד חשוב בשמירת הבריאות הפיזית של האדם, ובתהליך החלמתו. גם הרמב"ם הזכיר את הפן הנפשי החשוב ואמר: "שינוי וסת-תחילת חולי" (וסת = נגזרת מהמילה וויסות של מצבי רוח) וכן "נפש בריאה בגוף בריא".
כלומר כדי לרפא מחלה יש צורך בהסתכלות מורחבת על מצבו של האדם הן מהצד הפיזי והן מהצד הנפשי. אנשים הנמצאים במצבים נפשיים מעורערים כגון עצבנות ומתח, כעסים מתמשכים, דאגנות יתר וכו' חשופים יותר להידבק במחלות ויש המוסיפים ואומרים במחלות מסוימות בהתאם למצבים הנפשיים, כיוון שלמצבים אלו השפעה שאינה מטיבה עם מערכת החיסון. ישנה ירידה בתפקוד המערכת כאשר הגוף נמצא במצבי סטרס והיכולת של חדירת מחוללי מחלות היא גבוה יותר. נוסיף לזה גם טעויות תזונתיות יום יומיות לאורך זמן שגורמות לגוף חסרים ספציפיים ומביאים אותו למצב של חולשה וכשל בניסיונות להילחם במחוללים. הוסיפו גם חוסר בתנועתיות שתורמת רבות לריפוי ושימור בריאותנו והרי לכם מתכון מנצח לגוף חלש שעלול לספוג בקלות יתר את הדברים השליליים שהסביבה מציעה לנו.
אנשים המגיעים לטיפול במחלה מסוימת שמתבטאת בגוף כגון דלקת כלשהי, זיהומים חוזרים או כאבי ראש, יקבלו בנוסף להנחיות לטיפול גם פורמולת פרחי באך שיכולה להביא לאיזון הכעס, חוסר הביטחון, הטינה שהם נושאים בליבם ועוד רגשות קשים שרלוונטיים בריפוי המחלה ממנה הם סובלים. בנוסף הם יקבלו מגוון הצעות להתמודדות עם מתחים בחיי יום יום ע"מ להפחית את מצב הסטרס בגוף.
יש להתייחס לגוף כאל יחידה אחת המורכבת מחלק פיזי וחלק נפשי ופחות גשמי. אבל יש צורך להזין את שני החלקים. ומחלה היא כשחלק אחד אינו מתפקד בתאום עם השני.
האם אין אתם יכולים לחשוב ולו על מצב אחד בחייכם בו הקשר בין הגוף למצבכם הנפשי בא לידי ביטוי?
